#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה הוי רבותא טפי שמשקים בית השלחין, ממעיין שיצא בתחילה או שלא יצא בתחילה? ומדוע?<br>ומדוע תנן תרתי?	"יצא בתחילה הוי חידוש טפי, דלא חיישינן שיפלו הכתלים.<br>ומ""מ נקט גם שלא יצא בתחילה, להשמיע דאף ממנו אין משקים את בית הבעל."	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין השקיית בית השלחין ושדה הבעל במועד ובשביעית לתנא דמתני'?<br>ומהו בית השלחין וע""ש מה?<br>ומהו בית הבעל וע""ש מה?"	משקים בית השלחין, ולא בית הבעל.<br>בית השלחין שדה הצמאה למים, דכתיב ואתה עייף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי ולעי.<br>בית הבעל שדה מיושבת, לשון כי יבעל בחור בתולה, ומתרגמינן כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתבו בגווך בנייך.	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה כלל למדו מהא דשרי תנא דמתני' להשקות בית השלחין ולא שדה הבעל? וגם בית השלחין לא שרי ממי גשמים וקילון?<br>וכאיזה תנא אתיא לס""ד?<br>ולמסקנא? ואימא רק ביצא בתחילה?"	"דלא שרינן בשביעית וחוה""מ אלא פסידא ולא הרווחה. וגם פסידא לא שרי אלא שלא במקום טירחא.<br>לס""ד כראב""י דמושכים מים מאילן לאילן אך לא בכל השדה. ומזה שמעינן דאסר הרווחה, אך לא שמעינן לאסור טירחא במקום פסידא.<br>והסיקו דהוא כר' יהודה דשרי להשקות ממעיין שיצא בתחילה רק שדה השלחין ולא בית הבעל. אבל ממי גשמים לא. וגם אסר להטות אמה להשקות לגינתו וחורבתו משום טירחא.<br>ואע""ג דלא מפורש בדברי ר""י לאסור בבית הבעל ממעיין ישן, מ""מ בע""כ אין ר""י מחלק בכך, דאל""כ אמאן תרמייה. [והא דנקט בברייתא מעיין חדש הוא לרבותא דר""מ דשרי גם בזה]."	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""רבי יהודה אומר אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה."" מה הכוונה חרבה ומה ההכרח?<br>ומה דעת ר""מ?<br>ומה דעת ראב""ע?"	"חרבה ממעיין זה ונוצר כעת מעיין אחר. דכה""ג יש לחוש לפסידא הואיל והיא רגילה למים. אבל אין לפרש חרבה ממש דא""כ כבר הופסדה ולא תועיל ההשקייה.<br>לר""מ שרי להשקות גם בית הבעל וגם ממעיין שיצא בתחילה.<br>לראב""ע אף בית השלחין שחרבה אין משקים אותה."	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משום מה מתרים במנכש ומשקה מים לזרעים בשבת לרבה ולרב יוסף? ומ""ט דכל חד?<br>ומה הקשה אביי? ומהיכן הוכיח קושייתו?"	"רבה - משום חורש, דמרפי ארעא.<br>רב יוסף - משום זורע, דמצמח פירי.<br>והקשה אביי דיתחייב משום שתיהן.<br>דאין לומר דא""א לחייב תרתי, דהא אמר רב כהנא דזומר וצריך לעצים חייב ב'.<br>ועלתה בקשיא."	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב יוסף הקשה לרבה דחיוב מנכש משום חורש, מהא דהמנכש בכלאיים חייב.<br>מה תירץ רבה? ואיך א""ש עם סיפא דברייתא?"	"ברייתא כר""ע והחיוב משום מקיים בכלאיים.<br>ואע""ג דבסיפא הוזכרו דברי ר""ע, צ""ל דחסורי מחסרא ובכולהו החיוב משום מקיים, שר""ע אומר המקיים בכלאיים לוקה."	מועד קטן דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבה ורב יוסף אמרו דמשקה חייב משום זורע או חורש.<br>א""כ איך התירו השקייה בשביעית במקום פסידא? (2)"	"לאביי - רק בשביעית בזה""ז דרבנן וכרבי.<br>לרבא - ככו""ע, דאבות אסר רחמנא ולא תולדות, מהא דהוצרך לפרט זמירה ובצירה. ותולדות דרבנן."	מועד קטן דף ב		
